מצע אבני פומיס לסוקולנטים וקקטוסים Pumice Stone Coir

מהו פומיס?

פומיס (pumice) הנו סוג של סלע געשי, עשיר במינרלים, הנוצר בהתפרצויות געשיות. בכל אבן פומיס יש אינספור נקבוביות מיקרוסקופיות אשר פועלות כספוג, כך שאבן הפומיס יודעת לאחסן ולשמור את המים בקרקע (קיבולת שמירת מים של עד 30%) באזור גדילת השורשים. מים אלה משתחררים אל עבר הצמח כאשר הוא זקוק להם. בנוסף, האבנים מכילות יסודות קורט החיוניים לצמחים. כשמטמיעים אותן במצע, אבני הפומיס משחררות בהדרגה יסודות קורט המספקות מזון איטי ויציב לצמחים. השימוש בו משפר את נקבוביות הקרקע וזרימת האוויר, ובכך מביא חמצן (O²) לאזור השורש ומאפשר לפחמן דו-חמצני (CO²) לצאת. אבני הפומיס אינן מתפרקות, ולכן ניתן לעשות שימוש חוזר רב-פעמי בפומיס על ידי שטיפתן. בזכות יתרונות אלה, הפומיס משמש כתשתית לגידולים הידרופוניים, גידולי פרחים וירקות, ומהווה מרכיב איכותי במצע גידול מנותק בכלל ובבונסאי וסקולנטים בפרט.

מהם סוקולנטים?

הסוקולנטים (Succulentus) הם צמחים בשרניים ועסיסיים המלאים בתאים אוגרי מים שמסייעים לספק לצמחים הזנה כאשר היא אינה קיימת. העלים הבשרניים אוגרים לחות ושומרים עליה לזמני מחסור, ממש כמו דבשת של גמל. הם למעשה המקבילה הצמחית לגמלים 🐫, זוהי הסיבה שאין צורך להשקות או לדשן אותם בתדירות גבוהה. יש להם יכולת לאגור כמות גדולה של מים ולשרוד כמעט ללא השקיה. הכלל החשוב ביותר בהשקיית סוקולנטים הוא השקייה רק כאשר האדמה יבשה לחלוטין. במקרה שתשקו אותם יותר מידי השורשים ירקבו. הם זקוקים לאור שמש, אך יכולים להתאקלם גם בתוך פנים הבית (אם כי הדבר ישפיע על הגוון שלהם). העמידות של הסוקולנטים הופכת אותם לצמח בית וצמח חוץ אידיאלי ביותר.

ישנם כ-60 משפחות של סוקולנטים וכ-10 אלף זנים. בין המשפחות הידועות יהיו משפחת האלווי (Aloe) – אלוורה ומשפחת הקקטוסים (Cactaceae). גם מבחינת צורת הגדילה הסוקולנטים הם מגוונים מאוד. קיימים סוקולנטים הגדלים לגובה, כגון סוגי האלוורה השונים, ישנם כאלה הגדלים לרוחב וישנם אף סוקולנטים שנשפכים. קיימים סוקולנטים במגוון צבעים כמו ירוק, ורוד, כחול, סגול, צהוב, אדום וכתום (הן בעלווה והן בפריחה). כל קקטוס יהיה בהכרח סוקולנט, אך לא כל סוקולנט יהיה בהכרח קקטוס. הקוצים של הקקטוס, שהם בעצם עלים שהתאימו את עצמם אבולוציונית לתנאי יובש קיצוניים, יהיו ההבדל העיקרי.

סוקולנטים הם צמחים עמידים שיכולים להחזיק מעמד בתנאים קיצוניים יחסית לצמחים אחרים. מרבית הסוקולנטים יהנו מ-4 עד 6 שעות שמש ישירה ביממה, אך ניתן לחשוף אותם לזמן ממושך יותר. סוקולנטים שלא יקבלו אור שמש בכלל יחווירו והצבעוניים שבהם יאבדו את צבעם. בנוסף, העלים יהפכו לדקים וארוכים יותר. עם זאת, הם ישרדו בכל תנאי אור. סוקולנטים יכולים להחזיק מעמד בתנאי טמפרטורה קיצוניים. הטמפרטורה המיטבית לגידול סוקולנטים נעה בין 15 ל-27 מעלות, אך הם מסוגלים להחזיק מעמד גם בתנאים הקרובים לקיפאון (כל עוד השורשים אינם קופאים), או במזג אוויר חם מאוד.

בזני הסקולונטים הצבעוניים, הצבעים משתנים בהתאם לעונה, לטמפרטורה ולמידת החשיפה לשמש.
באקלים חם וחשיפה ארוכה לשמש יהיו בולטים יותר הגוונים הצהובים, ואילו באקלים קר העלים יאדימו.

הסוקולנטים מתרבים בקלות ולכן קל מאוד לשכפל סוקולנטים חדשים מתוך הצמחים הקיימים. קחו עלה או ענף של סוקולנט והניחו אותו על האדמה. בהתחלה שמרו עליה לחה בעזרת התזה במרסס ולאחר זמן לא ממושך הוא ישריש ויתחיל לפתח מעין עלים חדשים. בשלב זה יש להפסיק להתיז על האדמה ולהתחיל להשקות את הסוקולנט החדש כמו את שאר הסוקולנטים.